לפני יומיים פירסמתי תמונה בפייסבוק שלי שגררה 20 ומשהו שיתופים וזה המספר הכי גדול עד כה של השיתופים שהיה לי הכבוד להתחיל בשיתוף אחד בודד של תמונה כה רבת עוצמה.
התמונה ובה כתוב ציטוט של דייל ספנדר הובילה למספר דיונים שיצא לי לקרוא ובחלקם הופיע הרבה חוסר ידע ומודעות כלפי המושג פמיניזם. רבות נטען שכבר אין צורך במאבק הזה כי יש שיוויון בין נשים וגברים וכל מטרותינו הושגו.
אפשר לעבור הלאה.
אז זהו, שלא.
בעקבות כך החלטתי לכתוב את מחשבותיי בנושא.
–
- כשכל אישה בעולם תרגיש בטוחה לא להסכים עם בן/ת זוגה.
- כשכל אישה בעולם תרגיש בטוחה שבן/ת זוגה לא ת/יכה אותה, ת/ישפיל אותה, ת/יפעיל עליה אלימות כלכלית, מינית, נפשית ורגשית.
- כשכל אישה תרגיש בטוחה לעבור בכל רחוב בלי תרסיס פלפל ביד.
- כשכל אישה שנכנסת להיריון לא תצטרך לעמוד בפני וועדת היריון כדי לקבל את השליטה על גופה ולהפסיק תהליך שאיננה מעוניינת בו.
- כשכל אישה תקבל את אותם תנאים ושכר בכל מקום עבודה כמו עמיתיה לעבודה, באותו מעמד.
- כשכל אישה שמרגישה מוטרדת או מאויימת לא תצטרך לפחד להגיש תלונה במשטרה בגלל שיצחקו עליה שזו לא הטרדה.
- כשכל אישה תרגיש שהיא לא צריכה להיות משהו שהיא לא כדי להתאים לאידיאל היופי.
- כשכל גבר ירגיש שהוא יכול ללבוש חצאית/להתאפר ביום יום אם בא לו, מבלי להרגיש מוטרד על ידי א/נשים.
- כשכל גבר ירגיש שהוא לא חייב להיות החזק או המפרנס העיקרי.
- כשכל גבר ירגיש שהוא יכול לבכות אם הוא מרגיש את הצורך.
- כשכל גבר יבקש להגיע הביתה מוקדם על מנת להיות עם הילדים שלו וזה לא יגרור הרמת גבה בשום מקום עבודה בעולם.
- כשאף גבר או אישה לא ת/ירגיש את הצורך להפעיל כוח על מנת להשיג דבר כל שהו.
- כשכל ילד/ה ת/ירגיש נוח לשחק בכל הצעצועים, בכל הצבעים, לקרוא את כל הספרים, ולשחק בכל המשחקים שהוא או היא רוצה.
- כשיהיו אותן ציפיות מגברים ונשים בנוגע לחלוקה שיוויונית של הנטל בבית.
- כשבכל ארגון, עמותה וועדה או מפלגה יהיה ייצוג שווה לנשים מחולק על פי מוצא לפי אחוזיהן באוכלוסייה.
- כשגברים ונשים לא ישתמשו במגדר שלהן/ם כדי לצחוק אחד/ת על השני/ה.
- כשלא יהיו יותר יחסי כוחות בין א/נשים בעלי אותו מעמד.
אז*, ורק אז, לא שנייה אחת לפני..
נוכל להגיד שאין צורך בפמיניזם יותר.
–
*בערבון מוגבל. בטוח שיש עוד דברים שעליהם לא חשבתי.
פסטיבל מחשבות ורגשות על החיים 