וויטני יוסטון, 1963 – 2012

I Will Always Love You.

לאחר שכל היום הזה אני קוראת תגובות שליליות של אנשים על מותה וויטני יוסטון, תגובות שלא מחמיאות למנוחה, החלטתי לכתוב תגובה אחת ארוכה.

לאחרונה אחד הדברים שלמדתי לעשות זה לא לשפוט. אי אפשר לשפוט מישהו עד שלא יודעים את כל הסיפור שלו, וגם אם כן יודעים הכל, זה בטוח לא תפקידי או תפקידכם לבוא ולהכות על חטא. הדבר הכי טוב שלמדתי בזמן האחרון ואני מזכירה לעצמי כל פעם מחדש כשקופץ הקול של ״לי זה לא יקרה״.

כולם אומרים שזו הייתה בחירה שלה להשתמש בסמים, ואומרים ש"לי זה לא ייקרה" כנ"ל לגבי עוד מפגעים שונים בחברה שאנשים מסתכלים עליהם מלמעלה בהתנשאות, כמו ירידה לזנות. אבל רבים מאיתנו שוכחים ששימוש בסמים הופך באיזה שהו שלב מבחירה להכרח. צורך בסיסי כמו לאכול, לשתות, לישון. צורך להעביר את הכאב, את החוסר באהבה ולהתגבר על תמהונות שונים שנופלים אליהם. כמובן שזו לא הדרך אבל האנשים שנופלים לסמים, קשה להם להבין את זה.

אותי ממש לא מעניין אם היא מתה כתוצאה מסמים. אני אהבתי אותה בזכות איך שהיא גרמה לי להרגיש, השמחה והאושר שהביאה לחייהם של מיליונים בזכות החיוך שלה, העיינים מלאות הברק שהסתכלו בערגה מתוך כל תמונה שלה, והכי חשוב בזכות המוזיקה המדהימה שהביאה לאוזנינו. הקול שלה, הטקסטים שכיום כבר לא ימצאו בשום מקום הם אלה שבזכותם, היא תיזכר. ואפילו לטובה מאוד.

לפני שעה חזרתי ממכון הכושר שלי, ובמקום לצפות בעוד משדר חדשות משעמם שחוזר על עצמו, העברתי לערוץ ה -vh1. שם במקרה השמיעו את הטופ טן שלה.

כל קליפ שלה הוכיח לי כמה שאני כן צריכה לקחת ממנה דוגמא, בין אם זה בהופעה שלה שלא הראתה החפצת נשים כמו שיש היום, או בלבוש היפה, והלא צעקני או הצורם לכל שהיא לבשה כי היא לא ניסתה לגנוב את תשומת הלב כמו שאר הזמרות של היום, הוכיחו לי שהיא פשוט הייתה טובה. האם היא הייתה בן אדם טוב? את זה רק המצפון שלה רשאי לשפוט.

בקשר לזמרים נוספים שקיפחו את חייהם כחלק מהמחיר של ההצלחה, ובכן אם הם לא היו כאלה מדהימים ביצירות שלהם סביר להניח שכל הלחץ של התעשייה הזו לא היה מזיז להם בכלל. וכשאני חושבת על זה, בין אם זמרים או כוכבי קולנוע או בכלל בני אדם אין אחד שלא נכנע ללחץ הזה ונופל באיזה שהו שלב לסמים, לזנות, להימורים, למשככי כאבים. כל אחד נחשף בחייו להתמכרות כזו או אחרת.

ההבדל היחיד שאלו שהלכו מאיתנו לא ידעו לקום בחזרה. אני לא חושבת שעל זה צריך לשפוט אותם כמו שרבים עושים. זה מתנשא, זה מגעיל, זה מראה כמה שאתם חושבים שאתם יותר טובים מהם ובדיעבד לא עושה אותכם טוב מהם בשום דבר. כי הם לפחות השאירו את החותם להם על הכדור הזה, ומה אתם עשיתם?

בהזדמנות זו, אני רוצה לבקש מוויטני יוסטון סליחה.

סליחה בשם כל אותם אנשים שהתוודעו לתקופות הפחות יפות שלך ובבת אחת שכחו כמה היית אישה יפה ומטופחת.

סליחה בשם כל אותם אנשים ששכחו את הכישרון המופלא שלך והסתכלו עלייך כעוד מטורללת שהתדרדרה לסמים.

סליחה גם ממני,

באיזה שהו מקום גם אני וויתרתי עלייך.

תנחומי עם משפחתה ומעריציה ברחבי העולם.

תגובה אחת (+הוסף את שלך?)

  1. Mr WordPress
    יונ 21, 2012 @ 01:38:50

    Hi, this is a comment.
    To delete a comment, just log in, and view the posts' comments, there you will have the option to edit or delete them.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: